סערת המינוי של גופמן: טענות לניסיון בלימה של היועמ"שית
הסערה סביב מינוי גופמן: טענות ל"משחקים מלוכלכים" מצד היועמ"שית
המערכת הפוליטית והמשפטית סוערת סביב הניסיונות לעצור את מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד. כותבים בולטים בתקשורת הישראלית, בהם עמית סגל ואבישי גרינצייג, טוענים כי הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לקשור את גופמן לניגוד עניינים הוא "ניסיון באמת מופרע להטיח רפש באדם". לטענת סגל, הטענות מופרכות שכן גופמן לא יכול היה לצפות מראש כי בג"ץ יורה על גביית תצהיר מתת-אלוף ג', דמות מפתח בפרשה.
אבישי גרינצייג מנתח את התנהלות היועמ"שית כניסיון מכוון לפסול את המינוי לאחר שהבינה כי השופטים נוטים לאשרו. גרינצייג מצביע על שרשרת פעולות של הייעוץ המשפטי, החל מהעברת מסמכים חלקיים ועד ניסיון להגשת "מידע סודי" בדלתיים סגורות, ומשווה זאת לפרקטיקה שננקטה בעניינו של רואי כחלון: "הזזת השער והמשחקים המלוכלכים של בהרב מיארה ולימון הם משהו חמור בעיניי".
מנגד, גדי טאוב, המבקר בחריפות את המערכת, מציף בבלוג שלו טענות על התנהלות ראש המוסד היוצא, דדי ברנע. טאוב טוען כי ברנע משתמש ב"פרקטיקה מגונה" של העסקת יועצי תקשורת חיצוניים כדי להנדס מסרים, ומאמץ את הניתוח של גרינצייג לפיו מדובר בניסיון פוליטי לעצור את מינוי גופמן בדרכים לא ענייניות.
מבחינה משפטית, העיתונאי נטעאל בנדל מציג זווית רגועה יותר, ומסביר כי גם אם היה קשר בין גופמן לתא"ל ג', הרי שהדבר קרה במסגרת חפיפה פורמלית לאחר מינויו הראשוני. לשיטתו, אם היועמ"שית טוענת שיש פגם בתצהיר של תא"ל ג' בגלל מגע זה, הרי שדווקא העובדה שהשופטים נזקקו לתצהיר כניסיון אחרון לאחר שלא נמצאו ראיות נגדו, מחזקת את עמדתו של גופמן.