נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים על איראן בהשלכות צבאיות חסרות תקדים אם לא תסיר מוקשים ממצרי הורמוז, צעד שהוביל לצניחה מיידית במחירי הנפט. במקביל, גוברות ההערכות כי לחצים פוליטיים פנימיים בארה"ב עשויים לבלום את המשך המערכה ללא הפלת המשטר האיראני.
מתיחות שיא נרשמת בימים אלו סביב השליטה במצרי הורמוז, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מעביר מסרים תקיפים לשלטון בטהראן בנוגע להנחת מוקשים ימיים. ערוץ הטלגרם אבו עלי אקספרס, המאופיין בקו פרו-ישראלי וביקורתי כלפי איראן, דיווח כי הנשיא טראמפ הציב לאיראן "שיטת המקל והגזר", והבהיר כי "אם מכל סיבה שהיא הונחו מוקשים, והם לא יוסרו באופן מיידי, ההשלכות הצבאיות על איראן יהיו ברמה שלא נראתה כמותה". מנגד, הדגיש הנשיא כי הסרת המוקשים תיחשב ל"צעד ענק בכיוון הנכון".
במקביל לאיומים אלה, צוטט הנשיא כמי שהצהיר על פעילות צבאית אקטיבית: "תוך כמה שעות השמדנו 10 כלי שיט (לא פעילים) להנחת מוקשים. נשמיד נוספים". האיומים לא נותרו ללא מענה מצד טהראן. לדברי הערוץ, עלי לאריג'אני, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי של איראן, הגיב בחריפות והזהיר את ארה"ב: "אנשי העאשוראא' של איראן אינם חוששים מאיומיכם הריקים... היזהרו פן אתם תהיו אלה שתיעלמו".
לעימות המתוקשר הייתה השפעה כלכלית מיידית שניכרה בשווקים. על פי דיווח נוסף באבו עלי אקספרס, מחירי הנפט העולמיים הגיבו בירידה חדה להצהרותיו של טראמפ, כאשר מחיר חבית נפט מסוג ברנט צנח תוך שעות מ-107 דולר ל-91 דולר בלבד.
על אף ההישגים הטקטיים, יש המעריכים כי המערכה רחוקה מלהסתיים בהפלת משטר האייתוללות, וזאת משיקולים פנים-אמריקאיים. בערוץ אבו צאלח הדסק הערבי, אשר נוטה להציג עמדה ביקורתית יותר כלפי הממשל האמריקאי, ניתחו את האירועים מבעד לפריזמה של הפוליטיקה הפנימית בארה"ב. הערוץ טוען כי הלחץ לסיים את האירוע מגיע מסביבתו של טראמפ על רקע בחירות האמצע הקרבות. "האמריקאי הממוצע לא מעניין אותו ישראל או המפרץ הפרסי", נכתב בפרשנות, "מה שמעניין אותו זה רכב ה-4x4 שחונה לו בחניה... שמלא בדלק זול".
לפי ניתוח זה, חרף המכות שספגה איראן – החולשת על שטח של 1.6 מיליון קמ"ר ושולטת בנתיבי שיט מרכזיים – המשטר צפוי לשרוד. ב"אבו צאלח" מסכמים כי איראן תיוותר כ"חיה פצועה ומדממת" שלא תשכח את המערכה הנוכחית, וצופים כי המשטר צפוי כעת לבוא חשבון באכזריות עם עשרות אלפי אזרחים איראנים הנחשדים בסיוע לאויביה.The sources present an interesting contrast between the tactical geopolitical and market impacts reported by Abu Ali Express, and the broader, somewhat cynical domestic constraints analyzed by Abu Saleh. While both sources agree on the primary events involving US operations in the Strait of Hormuz, they diverge notably on the long-term strategic outcome of this engagement.