למרות המתיחות האזורית העזה, מכליות נפט ממדינות נבחרות מצליחות לחצות את מצר הורמוז בהסכמת טהראן. במקביל, הודו מנהלת משא ומתן לשחרור ספינותיה הלכודות במפרץ.
ברקע המלחמה האזורית הכוללת ומבצע "שאגת הארי", שהוביל לחסימה דה-פקטו של התנועה המסחרית במצר הורמוז, מתחילים להיראות סדקים במצור הימי. המכלית הפקיסטנית "קראצ'י" (Karachi), הנושאת נפט גולמי מאיחוד האמירויות, חצתה את המצר כאשר מערכת הזיהוי (AIS) שלה דולקת. על פי ערוץ Bellum Acta, המחזיק בעמדה פרו-ישראלית ואמריקנית מובהקת, זוהי "ספינת המשא הלא-איראנית הראשונה שחוצה את נקודת החנק עם AIS פועל". ערוץ Mediterranean Man מדווח כי המכלית נמנעה מהנתיב הרגיל במרכז המצר ושטה סמוך לחוף במים הטריטוריאליים של איראן, עובדה ש"מצביעה על כך שאיראן אכן מיקשה לפחות חלק ממצר הורמוז, אך לא את המים הטריטוריאליים שלה".
המעבר אינו אירוע בודד. ערוץ WarFront Witness, המבקר את מדיניות איראן, מביא דיווח של רשת CNN לפיו "שלוש מכליות נפט פקיסטניות חצו את מצר הורמוז בעשרת הימים האחרונים". בערוץ Openly Biased דווח כי איראן העניקה אישורי מעבר למספר מדינות ספציפיות: "סין, הודו, פקיסטן וטורקיה". משרד החוץ האיראני אישר רשמית כי כלי שיט ממספר מדינות חצו את המצר באישור טהראן, כך על פי DD Geopolitics.
במקביל, גם הודו רושמת התקדמות במגעים מול טהראן. העיתון פייננשל טיימס דיווח כי שר החוץ ההודי, סוברהמניאם ג'אישנקר, אמר שהשיחות עם איראן "מניבות תוצאות", לאחר שתי מכליות גז (LPG) תחת דגל הודו חצו את המצר. עם זאת, ערוץ Geopolitics Watch, הנוטה לעמדה ביקורתית כלפי ארה"ב וישראל, מציין ציטוט מרויטרס לפיו איראן הציבה דרישת נגד: "שאיראן תשוחררנה שלוש מכליות מצי הצללים האיראני שהודו תפסה מוקדם יותר בפברואר". לפי הדיווח, להודו יש כיום 22 מכליות ו-611 יורדי ים הלכודים במפרץ הפרסי.
מנגד, ארה"ב מנסה לאזן בין הלחץ הצבאי לצרכי האנרגיה הגלובליים. ערוץ Eurointel+ מצטט את שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, שאמר כי ארה"ב "מאפשרת למכליות איראניות לעבור במצר הורמוז כדי לשמר את אספקת הנפט העולמית ולייצב את שוקי האנרגיה", זאת אף על פי שהמטרה הרחבה יותר של וושינגטון נותרה החלשת יכולותיה הצבאיות של איראן.
Sources highlight a selective, negotiated reopening of the Strait of Hormuz by Iran. Various channels (some strictly pro-Western or anti-establishment) converge on the facts regarding the Pakistani and Indian tankers. Conflicting narratives about blockades versus stabilizing energy supplies are captured through Iranian and US official statements.