עם כניסת חודש הרמדאן 1447, הרשתות הערביות מוצפות בברכות מסורתיות לצד רטוריקה לוחמנית מצד החות'ים וחיזבאללה, ותפילות המקשרות בין הצום לסבלם של תושבי עזה.
קבלת פני הרמדאן בצל המלחמה
עם כניסתו של חודש הרמדאן לשנת 1447 (פברואר 2026), השיח ברשתות התקשורת הערביות והפלסטיניות מתאפיין בשילוב בולט בין טקסי החג המסורתיים לבין המציאות הביטחונית המתוחה, בעיקר סביב רצועת עזה.
תפילות למען עזה והשאהידים
הנרטיב המרכזי בערוצים הפלסטיניים קושר ישירות בין עבודת הקודש של הצום לבין המלחמה. בערוץ
Gaza Now ובערוצים המזוהים עם ההתנגדות כמו
Jenin Al-Qassam, פורסמו תפילות ייחודיות לחודש זה, המבקשות מאלוהים: "היה לאנשינו בעזה עזר ומשענת... קבל את צומם תחת הכאב ואת תפילתם תחת הדיכוי". בערוצי ג'נין הוסיפו בקשות לרחמים על השאהידים: "הפוך אותם לאנשי גן העדן... וקשור על לב משפחותיהם בסבלנות".
מסרים ממיליציות "ציר ההתנגדות"
לצד הברכות העממיות, מנהיגי הארגונים החמושים ניצלו את פתיחת החודש להעברת מסרים אידיאולוגיים:
החות'ים בתימן: מנהיג החות'ים, עבד אל-מלכ אל-חות'י, פרסם איגרת ארוכה שצוטטה בערוצים תומכים (כגון תגובות ב-Ad'iyah), בה הגדיר את הרמדאן כ"הזדמנות לגיוס כוח רצון ואנרגיה אמונית" הדרושים ל"ג'יהאד למען אללה" ולהתמודדות מול "כוחות הרשע והרודנות בראשות אמריקה וישראל".
חיזבאללה: ערוצים המזוהים עם הציר השיעי, כגון
Rasd al-Adw, הפיצו ציטוטים של "סייד השאהידים של האומה", חסן נסראללה, המדגישים את הרמדאן כ"הזדמנות אלוהית" שיש לנצל עד תום, הן לעולם הבא והן לחיים של כבוד בעולם הזה.
קולות קיצוניים וברכות רשמיות
בשולי השיח (כפי שעולה מתגובות בערוצים שונים), נשמעו גם קולות המזוהים עם האידיאולוגיה הסלפית-ג'יהאדיסטית, שבירכו את "הח'ליף אבו חפץ" ואיחלו שהחודש יהיה "חודש של הרס ואסון על הכופרים, המוסלמים שעזבו את הדת, והשיעים הראפד'ה".
מנגד, דובר צה"ל בערבית, Avichay Adraee, פרסם ברכת "רמדאן כרים" מסורתית, וצירף איגרת מראש המנהל האזרחי המביע תקווה כי החודש יהיה "פתח לטוב, ביטחון ושקט" שיאפשר צעדים אזרחיים.
אווירת החג
למרות המתיחות, ערוצים דתיים רבים כמו
Ad'iyah & Quran המשיכו בהפצת תכנים רוחניים שגרתיים, המתמקדים בקריאת הקוראן, טיהור הלב ובקשת מחילה, ללא עיסוק ישיר בפוליטיקה, תוך איחולים שגרתיים של "כל עאם ואנתם בח'יר" (שנה טובה) לכלל האומה האסלאמית.