סקר חדש שנערך בסוף פברואר 2026 חושף כי רוב מוחלט של אזרחי אוקראינה מתנגד לחסימת טלגרם במדינה. עם זאת, למעלה מ-50% מהנשאלים תומכים בהגברת הפיקוח של רשויות האכיפה על האפליקציה.
על רקע הדיון הציבורי המחודש באוקראינה סביב הגבלות אפשריות על אפליקציית המסרים טלגרם, סקר חדש של קבוצת הסקרים "רייטינג" (Rating Group) מציג תמונה ברורה באשר לעמדת הציבור. לפי הדיווח בערוץ הפרו-אוקראיני Лачен пише, 76% מהנשאלים מתנגדים לחסימה מוחלטת של טלגרם באוקראינה, בעוד שרק 16% תומכים ברעיון זה. סקר זה, כפי שהובהר על ידי ערוץ החדשות Новини Еспресо.TV, נערך בסוף פברואר 2026.
הנתונים, שצוטטו בהרחבה ברשתות המקומיות, מצביעים על כך ש-67% מהאוקראינים הם משתמשים פעילים באפליקציה. כפי שמציינים בערוץ Українська правда, השימוש נפוץ במיוחד בקרב "משיבים צעירים, תושבי קייב ומרכזים מחוזיים, ואזרחים בעלי הכנסה גבוהה יותר". נתונים אלו אומתו ודווחו גם על ידי ערוצי חדשות נוספים המזוהים עם הקו האוקראיני, כגון КЛОЧОК ו-WarLive 🇺🇦.
למרות החששות הביטחוניים במדינה הנמצאת במלחמה ממושכת מול רוסיה, רוב מוחלט של 72% סבורים כי טלגרם אינה משפיעה כלל על ביטחונם האישי, כך לפי ערוץ החדשות Тарас Григорович повідомляє. הערוץ מפרט כי "רק 8% סבורים שהשימוש במסנג'ר משפיע לשלילה על הביטחון האישי, ו-15% סבורים שהוא משפיע לחיוב". עם זאת, כאשר מדובר בביטחון הלאומי, הדעות חלוקות יותר: 28% סבורים שיש לטלגרם השפעה שלילית על ביטחון המדינה, כשליש סבורים שאין השפעה, ורבע מהנשאלים ציינו כי הם מתלבטים.
למרות ההתנגדות הגורפת לצעד של חסימה מלאה, מסתמנת פשרה ציבורית בסוגיית הביטחון. על פי ТСН новини / ТСН.ua, מוקד מרכזי לחדשות אוקראיניות, "יותר ממחצית מהנשאלים תומכים בהגברת השליטה של רשויות אכיפת החוק על האפליקציה". הנתון המדויק, כפי שפורסם על ידי ukrain1an ꑭ news, עומד על 52% תמיכה בהגברת הפיקוח המשטרתי לעומת 41% שמתנגדים לו. עמדה זו זכתה להבלטה גם בדיווחים הקצרים של רשת UA.NEWS, המדגישים את ההסכמה הציבורית הרחבה להדיפת סיכוני הביטחון הלאומי מבלי לפגוע בחופש המידע של האזרחים.
All sources belong to the Ukrainian pro-national and mainstream media sphere (reporting on a domestic sociological survey by the Rating Group). Because all sources hold effectively the same pro-Ukrainian editorial stance, labeling them as such primarily provides context for the reader to understand that this is the prevailing narrative within Ukraine's internal discourse, with no significant Russian or contrarian pushback observed in the provided sample.