התאבדות, סחיטה ופוליטיקה: פרשת אליה גליצקיה מסעירה את רוסיה

המעצר וההתאבדות

בחודש פברואר 2026 הזדעזעה רוסיה מפרשת מותה של אליה גליצקיה, גרושתו (או בת זוגו לשעבר) של המיליארדר ואיש העסקים אלכסנדר גליצקי, ממייסדי קרן Almaz Capital וחבר דירקטוריון "אלפא-בנק" לשעבר. ב-6 בפברואר נעצרה גליצקיה באשמת סחיטה של 150 מיליון דולר מבעלה לשעבר, תחת איום בהפצת מידע מכפיש. יומיים לאחר מכן, היא שמה קץ לחייה בתא בידוד של מתקן המעצר הזמני (ИВС) בעיר איסטרה שבפרברי מוסקבה, כפי שדווח בערוץ החדשות Baza (ראו את הדיווח המלא). פעילת זכויות האדם אווה מרקצ'בה מסרה כי גליצקיה השאירה מכתב התאבדות שבו האשימה את הגרוש שלה, "אדם כוחני ועשיר (עם כל המשתמע מכך)", באחריות למותה.

מאבק המשמורת והרכוש

המעצר הגיע בשיאו של סכסוך גירושין ומשמורת ממושך ומר. על פי ערוץ האופוזיציה Медуза — LIVE, בית משפט בקליפורניה פסק כי שתי בנותיהם של הזוג (בעלות אזרחות כפולה) יישארו בחזקת האם, אך נטען כי גליצקי לקח אותן מבית הספר ונעלם עמן. בנוסף, התנהל מאבק על חלוקת רכוש, שבמסגרתו הוקפא רכוש של המיליארדר בשווי 435 מיליון רובל ברוסיה. מנגד, עורכי דינו של גליצקי טענו בשיחה עם כלי התקשורת העסקי РБК. Новости. Главное כי השניים מעולם לא היו נשואים כדין ברוסיה, אלא קיימו "טקס היתולי" בלאס וגאס ב-2010, בזמן שגליצקי נותר נשוי משפטית לאישה אחרת.

הסערה במערכת המשפט

התאבדותה של גליצקיה עוררה זעם ציבורי והובילה לחשיפת לחצים פנימיים לכאורה במערכת המשפט הרוסית. בית המשפט המחוזי של מוסקבה ביטל בדיעבד את ההחלטה לעצרה, בנימוק של חוסר מוטיבציה משפטית ראויה לצו המעצר. השופט פיודור גריגורייב, שחתם על הצו, התפטר מתפקידו זמן קצר לאחר מכן. כפי שציין ערוץ התחקירים העצמאי Агентство. Новости, גריגורייב טען בראיון שנמחק כי ההוראה לעצור את גליצקיה נכפתה עליו מלמעלה ישירות מנשיא בית המשפט המחוזי, וכי "שופטים רבים נאלצים לקבל החלטות על פי הנחיות", כשהאחריות הבלעדית נופלת לבסוף עליהם.

ההאשמות הפוליטיות נגד גליצקי

הפרשה קיבלה גם מימד פוליטי בולט שנוצל במדיה הרוסית. ימים ספורים לפני מותה, הקליטה גליצקיה פנייה מצולמת לנשיא פוטין, בה טענה כי בעלה לשעבר - יליד אוקראינה - תומך באוקראינה ומחנך את בנותיהם לשנוא את רוסיה. ערוצי טלגרם פרו-ממשלתיים מובהקים, כמו זה של השדרן МАРДАН, מיהרו להדהד את ההאשמות הללו, וציינו בפרסומיהם כי קרן ההשקעות של גליצקי מתגאה בהשקעות של למעלה מ-50 מיליון דולר בסטארט-אפים אוקראיניים גם במהלך המלחמה. במקביל לסיקור הנרחב, דווח כי גורמים שונים מנסים למחוק את שמו של גליצקי מתוצאות החיפוש בגוגל באמצעות הגשת תלונות פיקטיביות על הפרת זכויות יוצרים (DMCA).