איגור קומרוב, בנו של בכיר בעולם התחתון האוקראיני ובעלים של רשת מוקדי עוקץ טלפוניים, נחטף באי באלי. לאחר שסרטוני עינויים בהם הפליל בכירים באוקראינה הופצו ברשת, נמצאה גופתו המבותרת על חוף הים.
באמצע פברואר 2026, רשתות הטלגרם ברוסיה ובאוקראינה סערו סביב דיווחים על חטיפתם של שני בנים לבכירי פשע מאורגן אוקראינים באי באלי שבאינדונזיה. על פי הדיווח בערוץ החדשות הרוסי Mash, איגור קומרוב ויערמק פטרובסקי נחטפו לאחר שבת זוגו של קומרוב, הבלוגרית אווה מישלובה, העלתה תמונה עם תיוג מיקום (Geotag) לרשתות החברתיות, מה שאפשר לחוטפים לאתר אותם. בעוד שפטרובסקי (בנו של אלכסנדר "נריק" פטרובסקי) הצליח להימלט או שוחרר לאחר תשלום כופר, קומרוב נותר בידי החוטפים.
זמן קצר לאחר החטיפה, החלו לצוץ ברשת סרטונים מזעזעים בהם קומרוב מופיע חבול, לאחר שעל פי הדיווחים חלק מאצבעותיו נכרתו. הוא התחנן בפני הוריו לשלם לחוטפים כופר בסך 10 מיליון דולר. הערוץ האוקראיני INSIDER UA הוסיף ודיווח כי קומרוב ניהל רשת של מוקדי עוקץ טלפוניים (Call Centers) שהונו אזרחים, בעיקר ברוסיה ובמדינות נוספות.
בסרטונים אלו, שנראו כהודאות שנגבו תחת עינויים, קומרוב סיפק עדויות מפלילות נגד בכירים באוקראינה. הוא טען כי רשת העוקץ זכתה להגנה מצד אביו של שותפו, אלכסנדר פטרובסקי, תמורת 15 עד 30 אלף דולר בחודש לכל משרד, וכי אנשי שירות הביטחון האוקראיני (SBU) וראש המנהל הצבאי של מחוז אודסה, סרגיי ליסק, העניקו חסות לפעילות. הדיווחים זכו להבלטה נרחבת בערוצים בעלי אוריינטציה פרו-רוסית, כגון RT на русском ו-ZERGULIO, שהשתמשו בהם כדי לנגח את השלטון באוקראינה ולהציגו כמערכת המשתפת פעולה עם פשע מאורגן.
בסוף חודש פברואר, משטרת אינדונזיה מצאה חלקי גופה מבותרת (ראש, רגליים ואיברים פנימיים) בחוף במחוז גיניאר שבבאלי. על פי ערוץ החדשות המזרח-אירופאי NEXTA Live, נמצא קעקוע עם ספרות רומיות התואם לקעקוע של קומרוב, ודגימות DNA נלקחו מאמו לשם זיהוי סופי. במקביל, דווח כי משטרת באלי עצרה מספר חשודים במעשה – אזרחי רוסיה, ארמניה ואזרח אוקראיני ששימש כתצפיתן. החשודים טענו כי נשכרו כ"גובים" במטרה להשיג גישה לארנקי קריפטו ולסיסמאות של רשתות העוקץ, ולא תכננו את הרצח.
למרות העדויות הגרפיות, ערוץ התחקירים האופוזיציוני הרוסי Агентство. Новости העלה ספקות כבדים לגבי האותנטיות של הנרטיב כולו. בתחקיר שפרסמו, דווח כי גלב קומרוב, בנו האמיתי של העבריין סרגיי קומרוב, הכחיש קשר לאירוע וטען שאין לו כלל אח בשם איגור. בנוסף, הערוץ הצביע על כך שהסרטונים הופצו במקור על ידי ערוץ טלגרם אנונימי בשם "בודהה" שזכה לקידום מלאכותי ואגרסיבי באותם ימים, מה שעשוי להעיד על מבצע דיסאינפורמציה (PSYOP) מתוכנן של גורמים רוסיים שנועד להכפיש בכירים אוקראינים תוך ניצול תקרית פלילית מקומית.
The source material represents a highly sensational, heavily forwarded story in the CIS Telegram sphere. There are clear ideological divides in how the story is covered: pro-Russian channels emphasize the involvement of Ukrainian officials and the SBU in protecting scam call centers, treating the kidnapped son's coerced confessions as definitive truth. Conversely, investigative channels like 'Agentstvo. Novosti' point out significant factual discrepancies (e.g., the supposed father denying he has a son named Igor) and signs of an orchestrated bot/disinformation campaign. I synthesized both angles to give a complete journalistic overview, correctly attributing the claims to their respective sources.