ערוצי טלגרם ברוסיה לועגים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שמוגדר כנשיא הראשון שהפציץ שבע מדינות בשנה אחת, ומעמתים את הבטחות השלום שלו עם המציאות הצבאית, תוך התייחסות להבהרות האמריקניות בנוגע לאיראן.
במהלך תחילת חודש מרץ 2026, השיח המרכזי בערוצי הטלגרם הרוסיים – הידועים בגישתם הצינית והלעומתית כלפי המערב – התמקד במדיניות החוץ והביטחון של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. על פי הדיווחים ששטפו את הרשת, טראמפ הפך לנשיא האמריקני הראשון שהחל בהפצצות נגד לא פחות משבע מדינות שונות בתוך שנה אחת. ערוץ Кабинет инвестора, העוסק לרוב בכלכלה וגיאופוליטיקה, ציין כי הנתון מבוסס על חישובים של "התקשורת הזרה".
הדיסוננס בין הבטחות הבחירות של טראמפ למעשיו בפועל גרר גל של תגובות סרקסטיות מצד פרשנים רוסים. הבלוגר הפוליטי Дмитрий Никотин לעג למצב כשכתב: "טראמפ הפך לנשיא הראשון שהצליח להתחיל הפצצות של שבע מדינות בשנה. עצר 8 מלחמות!". ערוץ КБ הוסיף בעוקצנות כי למרות התקיפות הרבות, הוא "עדיין עושה השלום הראשי". גם ערוץ הכלכלה הפופולרי Банкста הדגיש את הפער העצום בין ההבטחה של טראמפ להיות עושה שלום לבין המציאות שבה הפציץ שבע מדינות שונות.
מוטיב חוזר בסיקור היה מועמדותו של טראמפ לפרס נובל לשלום, שעמדה במוקד העקיצות. ערוץ החדשות Срочно, Сейчас סיכם זאת כ"שיא מוחלט", והוסיף: "לסט המלא חסר רק פרס נובל לשלום". ערוץ Бладсикер 2.0 הדהד את הטענה באותה הרוח, כשהוא מתייחס לטראמפ כ"מועמד לפרס נובל לשלום".
הערוץ הלאומני Alex Parker Returns, המאופיין ברטוריקה תוקפנית, כינה את טראמפ "הדחפור של הפוליטיקה האמריקנית" והגדיר את הפעילות הצבאית שלו כ"הצלחה ללא ספק". השיח סביב פרסום זה, כפי שעלה מתגובות גולשים ותיעודי רשת בערוץ, כלל ספקולציות ולפיהן ההפצצות הן ניסיון הסחת דעת ציבורי כדי "להעלים את פרשת אפשטיין מהחדשות", לצד האשמות שקריות המכוונות נגד ישראל ויחסה של ארצות הברית למזרח התיכון.
בתוך הסערה סביב התקיפות, ערוץ הפוליטיקה הרוסי ПОЛИТБЮРО סיפק הצצה למאמצי ההרגעה של הממשל. על פי הדיווח של הערוץ, בכיר הממשל האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי חרף המתקפות, ארצות הברית "לא תקפה את [מנהיג איראן עלי] חמינאי ואינה חותרת להחלפת השלטון באיראן". הצהרה זו מעידה על ניסיון מובהק של ממשל טראמפ לתחום את המתיחות הישירה מול טהראן ולמנוע הידרדרות למלחמה כוללת, גם בזמן שהמעורבות הצבאית של ארה"ב מתרחבת לזירות רבות אחרות.
The coverage uniformly relies on Russian Telegram channels with an inherent anti-Western, cynical, or nationalistic bias. The central narrative is an ironic critique of Trump’s self-proclaimed status as a 'peacemaker'. Many comments and secondary sources invoke conspiracy theories (like the Epstein distraction) or anti-Israel sentiments to explain US foreign policy actions.