במהלך חודש פברואר 2026 חודשו המגעים העקיפים בין וושינגטון לטהראן בתיווך עומאני. בעוד איראן דורשת להתמקד בתוכנית הגרעין והסרת הסנקציות, ממשל טראמפ לוחץ להסכם מקיף יותר תחת איום צבאי.
בחודש פברואר 2026 נרשמה תכונה דיפלומטית ערה סביב תוכנית הגרעין האיראנית, עם חידוש המשא ומתן העקיף בין ארצות הברית לאיראן. השיחות התקיימו בשני מוקדים עיקריים: מסקט שבעומאן וז'נבה. לפי דיווח של קנאת אל-ג'זירה (قناة الجزيرة), נרשמה התקדמות מסוימת במגעים בז'נבה, אף שנותרו פרטים רבים במחלוקת בין הצדדים.
העמדה האיראנית: מיקוד בגרעין ובהסרת סנקציות טהראן הבהירה לאורך החודש כי היא מוכנה לפשרות מסוימות בתחום הגרעין, אך שרטטה קווים אדומים ברורים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, צוטט בערוץ אחבאר אל-ימן אל-עאג'לה (اخبار اليمن العاجلة) – ערוץ המזוהה עם החות'ים ונוטה לקו אנטי-אמריקאי מובהק – באומרו כי איראן מסרבת בתוקף לדון בתוכנית הטילים שלה או בסוגיות אזוריות, והגדיר זאת כ"עניין הגנתי" שאינו נתון למשא ומתן. רשת אל-מיאדין (Al Mayadeen), המזוהה עם ציר ההתנגדות הפרו-איראני, דיווחה מפי בכיר איראני כי קיימים חילוקי דעות משמעותיים לגבי מנגנון הסרת הסנקציות, שהיא דרישת סף איראנית לכל הסכם. מנגד, משרד החוץ האיראני הביע נכונות פומבית לדון על "אחוזי העשרת האורניום והיקף המאגר". הדרישות האמריקאיות: הסכם מקיף ומגבלות נוקשות ממשל טראמפ, מצידו, דוחף להסכם רחב ומשמעותי יותר. נשיא ארה"ב צוטט כאומר שהוא מעדיף להשיג עסקה בדרכי שלום, אך הדגיש כי אינו מרוצה מהתנהגותה של איראן ולא יאפשר לה להחזיק בנשק גרעיני. מזכיר המדינה מרקו רוביו ציין כי ארה"ב תשמור על כוחותיה באזור לאור האיום האיראני. בערוץ נאיא (نايا - NAYA) ציטטו מקור ברשת CNN שחשף כי הצוות האמריקאי דרש לפרק מתקני גרעין מרכזיים באיראן. דיווחים נוספים, כמו בערוץ התצפית ראצד אל-עדו (راصد العدو), רמזו שוושינגטון עשויה לדרוש גם גישה למשאבי אנרגיה ומינרלים נדירים באיראן, דרישה שנדחתה על הסף על ידי טהראן. מעורבות בינלאומית: אופטימיות בעומאן ודאגה באירופה מדינות נוספות לקחו חלק פעיל בניסיון לגבש הבנות. שר החוץ של עומאן הביע אופטימיות יוצאת דופן וטען כי הסכם שלום נמצא "בהישג יד" וכי קיימת הסכמה שאיראן תפחית את האורניום המועשר שברשותה לרמה המינימלית. עם זאת, משרד החוץ העומאני גם פרסם קריאה חריגה לאיראן לכבד את ריבונות שכנותיה ויחסי השכנות במפרץ, כפי שדווח בערוץ אל-קסטל (القسطل الاخباري | القدس). במקביל, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הביע נכונות רוסית לסייע בטיפול במאגר האורניום המועשר במקרה של הסכם, על פי ערוץ אל-ג'זירה פלסטין (الجزيرة فلسطين). באירופה גילו פחות סבלנות למצב; קנצלר גרמניה שולץ טען שאיראן סירבה להסכם מקיף ואמין, ונשיא צרפת מקרון קרא לכינוס דחוף של מועצת הביטחון של האו"ם. מתיחות ואיומים ברקע השיחות למרות הערוץ הדיפלומטי, איומים צבאיים נשמעו באופן תדיר משני הצדדים. טהראן הבהירה כי לא תהסס לתקוף בסיסים אמריקאיים באזור אם תותקף, אף שציינה שאין בכוונתה או ביכולתה לתקוף את אדמת ארה"ב עצמה. מנגד, דיווחים בתקשורת הערבית הצביעו על כך שוושינגטון הציבה לאיראן דד-ליין עד סוף חודש פברואר להציג ויתורים משמעותיים בתחום הגרעין, בטרם תפנה לצעדים מחמירים יותר.The source material reflects a high volume of reporting on US-Iran nuclear negotiations from a Middle Eastern perspective. Pro-Iranian and Axis of Resistance channels emphasize Iran's refusal to negotiate on missile capabilities and regional proxies, presenting Iran as negotiating from a position of strength and maintaining strict 'red lines'. Neutral or general news channels focus on the procedural progress in Oman and Geneva. The rhetoric indicates a significant gap between Omani optimism regarding a near-term deal and the growing skepticism from European leaders (France, Germany) and US officials.