במהלך חודש מרץ 2026, מוקד המתיחות במזרח התיכון עבר למצר הורמוז, כאשר משמרות המהפכה הודיעו רשמית על תקיפת שלוש מכליות נפט אמריקניות ובריטיות, לצד דיווחים על תקיפות בסיסים בקפריסין ובכווית.
במהלך חודש מרץ 2026, האירוע המרכזי ששלט בשיח התקשורתי בעולם הערבי היה ההסלמה הצבאית מצד איראן בנתיבי השיט הבינלאומיים. על פי דיווחים נרחבים ברשת אל-ג'זירה (רשת קטרית המרבה לסקר בהרחבה את ציר ההתנגדות), משמרות המהפכה של איראן הודיעו כי "הותקפו 3 מכליות נפט שסירבו להישמע לאזהרותינו במצר הורמוז". מתקפה זו תוארה כחלק מהגל ה-12 של מבצע "ההבטחה האמיתית 4" (الوعد الصادق 4), לפי דיווח של ערוץ Sonar Media Center.
דובר מטה "חאתם אל-אנביא" באיראן אישר כי המכליות שנפגעו היו אמריקניות ובריטיות. ערוץ הטלוויזיה הערבית (Al Araby) דיווח באופן ספציפי על פגיעה במכלית הנפט "אטין נובה" (Atin Nova), השייכת ל"בעלת ברית של ארצות הברית", באמצעות שני כטב"מים. בנוסף, רשת א-שרק חדשות (Asharq News) מסרה בשם חברת ניהול הספינות "V.Ships Asia" כי אחד מאנשי הצוות נפל לים לאחר שהמכלית נפגעה, ככל הנראה מחימוש כלשהו, מול חופי עומאן.
ההסלמה האיראנית לא הוגבלה רק למטרות ימיות, והתרחבה גם לבסיסים צבאיים של הקואליציה המערבית באזור. לטענת ערוץ הטלוויזיה הערבית, בסיס הצי האמריקני "עלי אל-סאלם" בכווית יצא מכלל שימוש בעקבות ההתקפות האחרונות. במקביל, רשת רדיו קול אל-קודס, ערוץ פלסטיני המרבה להדהד את מסרי הפלגים בעזה, דיווחה על תקיפת בסיס בריטי בקפריסין באמצעות כטב"מים איראניים.
למרות הקונצנזוס בדיווחים על התקיפה האיראנית, הופיע גם נרטיב סותר במספר ערוצים. ערוצים כמו Warlife ו-אל-הודהוד פרסמו דיווחים הפוכים, לפיהם הצי האמריקני הוא זה שתקף שלוש ספינות איראניות במפרץ. במקביל, האירועים עוררו חרדה ציבורית במדינות שכנות; בתגובות בערוץ העיראקי סוכנות בגדאד אליום, משתמשים הביעו חשש כבד מתגובה אמריקנית על אדמת עיראק, עם תגובות כמו "הם עומדים להפציץ את עיראק" ושאלות האם העיר מוסול כבר הותקפה.
The vast majority of sources confirm the Iranian IRGC claimed responsibility for attacking 3 US/UK oil tankers. However, a small conflicting minority of reports (Warlife, mongoingcharity) suggest the US attacked Iranian ships instead. Mentions of 'True Promise 4' suggest this is part of a continuing series of named Iranian military operations. Public anxiety is highly visible in Iraqi channel comments, anticipating regional spillover and retaliatory strikes on Iraqi soil.