מתיחות גיאופוליטית בקפריסין: דיפלומטיה אירופית וסכסוכי קרקעות עם משקיעים זרים

מתיחות גיאופוליטית ודיפלומטית בקפריסין

בצל המתיחות האזורית, הדיווחים מהיום מעלים שתי חזיתות עיקריות שבהן מעורבת קפריסין: המאמץ הדיפלומטי לשנות את מדיניות הביטחון של האיחוד האירופי, והביקורת הפנימית על מכירת נכסים אסטרטגיים.

על פי ערוץ TurkishNews, קפריסין פועלת להפיכת "סעיף 42.7" באמנת ליסבון של האיחוד האירופי למנגנון ביטחוני מחייב ומעשי. סעיף זה, המוגדר כדומה ל"סעיף 5" של נאט"ו, מחייב מדינות חברות לסייע למדינה המותקפת ב"כל האמצעים העומדים לרשותן". על פי TurkishNews, המוקד של המהלך הזה הוא טורקיה, שכן קפריסין מבקשת להפיג את העמימות הקיימת בנוגע לטיב הסיוע שיינתן במקרה של תקיפה.

במקביל, דיווח בערוץ Haber Gündem חושף מתיחות חברתית ופוליטית בתוך קפריסין סביב רכישת קרקעות על ידי משקיעים זרים, בדגש על משקיעים ישראלים. לפי Haber Gündem, פוליטיקאים מקומיים, בהם חבר הפרלמנט ג'ורג' פרדיקיס, מזהירים כי "האדמות הופכות זרות לנו מיום ליום", וטוענים כי רכישות אלו כוללות גם כפרים טורקיים נטושים. הטענות כוללות האשמות לפיהן רשויות האי מקדמות מכירת שטחים אסטרטגיים ושדות תעופה לידיים זרות, דבר המעורר זעם בקרב תושבים מקומיים הטוענים כי הם מנועים מגישה לכפרים שבהם גדלו.

שני הדיווחים משקפים את המורכבות הפוליטית שבה נתונה קפריסין, הנעה בין רצון להישענות ביטחונית רחבה על האיחוד האירופי לבין מחלוקות פנימיות עמוקות בנושאי ריבונות ונדל"ן.