יומי
יום שישי, 1 במאי 2026
יום הפועלים באיראן: מחאה חברתית בצל המלחמה והידרדרות כלכלית
יום הפועלים באיראן: בין מחאה למסרים שלטוניים
בציון יום הפועלים הבינלאומי (1 במאי), נרשם פיצול עמוק בשיח הציבורי באיראן. בעוד השלטונות והנהגת המדינה מדגישים את חשיבותם של הפועלים כ"עמודי השדרה של הכלכלה", גורמי אופוזיציה וארגוני עובדים מציגים תמונה עגומה של קריסה כלכלית.
עמדת השלטון: "ג'יהאד כלכלי" כצו השעה
رسانه رهبر انقلاب اسلامی פרסם מסר מטעמו של סיד מג'תבא ח'אמנהאי, הקורא לציבור ולממשלה "להפגין תמיכה חזקה בפועלים ובמורים". לדבריו, "לאחר הוכחת היכולת הצבאית, על איראן לנצח כעת בג'יהאד הכלכלי והתרבותי". הוא קרא לבעלי עסקים להימנע מפיטורי עובדים ולהתייחס אליהם כ"נכס של היחידה הכלכלית". בדומה לכך, خبرفوری ציטט את בכיר הממשל אליאס חצרתי, שהצהיר כי הממשלה "תעמוד מול חוסר הביטחון התעסוקתי" כפי שעמדה מול התוקפנות הצבאית.
זעם האופוזיציה: "דיכוי, עוני וניצול"
מנגד, Iran International (המשקף עמדות אופוזיציה מוצהרות) מדווח על תנאים קשים מנשוא של הפועלים, הכוללים שחיקת שכר, חוזים קצרי טווח ופיטורים המוניים. رضا پهلوی תקף בחריפות את השלטון וכתב: "המצב הנוכחי אינו ראוי לאזרח האיראני", וקרא ל"הפלת המשטר" כפתרון היחיד למשבר. גם پیام ایران (הקשור לארגון מוג'אהדין ח'לק) הציג קו מיליטנטי וקרא לפועלים "להתחמש" ולהצטרף להפיכה דמוקרטית.
הנתונים בשטח: פערים מדאיגים
על פי דוח שפרסמו Iran International בהתבסס על נתוני הקונפדרציה הבינלאומית של איגודי העובדים ואוקספם, השכר הריאלי של הפועלים בעולם ירד ב-12% בין 2019 ל-2025, בעוד שכרם של המנכ"לים זינק ב-54%. בתוך איראן, خراسان آنلاین מציין כי 70% מהפועלים הם משתכרי שכר מינימום, דבר שיוצר "משבר מתהווה" עבור עתיד המדינה, כשהאינפלציה "חסרת המעצורים" מכלה את כוח הקנייה של השכבות החלשות.
הערות: Sources vary significantly by political orientation: Iran International and Payam Iran promote regime change and highlight anti-government protests, while state-affiliated media like 'Resaneh Rahbar' and IRNA emphasize national resilience, productivity, and the leadership's guidance. The report balances these narratives by citing statistics on wage inequality while contrasting them with official calls for national unity and 'economic jihad'.