השפעת מלחמת אוקראינה על שדה הקרב הישראלי ואתגרי הלוחמה המודרנית

שינויים טקטיים בצה"ל בצל איום הרחפנים

על פי דיווח ב-Carmel News - חדשות, צה"ל מתמודד עם עלייה חדה בשימוש של חיזבאללה ברחפני FPV בלבנון, מגמה המזכירה את הלחימה באוקראינה. הערוץ מציין כי כוחות הביטחון הישראליים נמצאים ב"מרוץ לפיתוח אמצעי נגד", לאחר שדיווחו על קושי בפתרונות מאולתרים כמו "כלובי ההגנה". כמענה מיידי, צה"ל הזמין מארה"ב כמויות גדולות של תחמושת לרובי ציד, זאת לאור ההבנה כי "נפגעים בקרב אנשיו הם נושא קריטי ביותר" עבור הפיקוד הישראלי לפי כרמל חדשות.

זירת הכלים הבלתי מאוישים: למידה אסטרטגית

בניתוח של David Lisovtsev, מוסבר כי המלחמה באוקראינה עוברת כעת לשלב של "מידל סטרייק" – תקיפות לוגיסטיות בטווחים של 25 עד 250 ק"מ. בעוד הצבא הרוסי הוביל בתחום זה בתחילת 2025, כעת נרשמת התקדמות משמעותית בצד האוקראיני שהתאים את תו"ל הלחימה שלו. לפי דוד ליסובצב, הצטברות כלים אוקראיניים על ציר טגנרוג-דז'נקוי מהווה אתגר לוגיסטי גובר עבור הרוסים.

האם ישראל מוכנה למלחמה כוללת?

בטור של אליהו בן אשר - החפ"ש האסטרטגי, נמתחה ביקורת על תפיסת הביטחון הישראלית בהשוואה למלחמות הגדולות של המאה ה-20. לטענתו, צה"ל והחברה הישראלית יתקשו מול צבאות סדירים ונחושים משום ש"נדרשת היכולת והנכונות לדמם ולהקריב". בן אשר מדגיש כי בעוד ישראל רגילה ללחימה המקדשת מיזעור נפגעים מול ארגוני טרור, עימות רחב היקף עשוי לדרוש מחירים כבדים בהרבה מאלו שהציבור רגיל להם לפי החפ"ש האסטרטגי.

בנוסף, מתייחס בן אשר ליום הניצחון על גרמניה הנאצית (9 במאי), ומציין כי בעוד עבור העולם הרוסי זהו אירוע מכונן, לישראלים מדובר בשיעור היסטורי על כך ש"הרוע לא מנצח את עצמו. הוא צריך שינצחו אותו בידיים" לפי החפ"ש האסטרטגי.