ב-15 במרץ 2026 התמודדה אוקראינה עם גל תקיפות נרחב של כטב"מים ופצצות מונחות רוסיות על מוקדים אזרחיים וצבאיים, בעוד שצבא אוקראינה, בסיוע פרטיזנים, העצים את פגיעותיו בתשתיות הלוגיסטיקה הרוסיות כדי לסכל את מתקפת האביב המתוכננת של מוסקבה. במקביל למאמץ הצבאי ולפיתוח מערכות הגנה אווירית מתקדמות כדוגמת ה-SAMP/T האירופית, מתמודד הנשיא זלנסקי עם משבר פוליטי חריף, שהוביל לאולטימטום מצידו לחברי הפרלמנט להמשיך בחקיקה או להתגייס לחזית. המשבר הכלכלי והחברתי במדינה מעמיק, ומתבטא בזינוק מחירי השכירות, מתיחות אזרחית סביב אכיפת חוקי הגיוס, והישענות גוברת על תרומות אזרחיות למימון ציוד צבאי. בזירה הבינלאומית, מוסקבה דחתה בבוטות הצעת תיווך של האיחוד האירופי והונגריה הבהירה כי תחסום את צירוף אוקראינה לאיחוד, בעוד שווייץ אסרה על כניסת מטוסי ביון אמריקניים לשטחה עקב המלחמה הפעילה בין ארה"ב לאיראן. לאור התפתחויות מורכבות אלו, הנהגת אוקראינה מקיימת הערכת מצב אסטרטגית באשר לסיכויי המשא ומתן מול רוסיה, מתוך תפיסה שהמדינה ניצבת בפתחה של תקופת לחימה ממושכת.