במלאת 35 שנים למשאל העם ההיסטורי של 1991, כלי תקשורת פנימיים ברוסיה ומחוצה לה מציינים את ההצבעה שלא הצליחה למנוע את קריסת ברית המועצות.
ב-17 במרץ 1991, בדיוק לפני 35 שנים, נערך ברחבי ברית המועצות משאל עם בסוגיית שימורה של המדינה הסובייטית. על פי ערוץ הטלגרם הפרו-אוקראיני והאנטי-ממסדי הרוסי ШЕЛЕСТ, 77.85% מהמצביעים בחרו "בעד" שימור הברית, עם אחוז הצבעה של 80%. עם זאת, ולמרות הרוב המובהק, הערוץ מזכיר כי "כתוצאה מהסכמי בלווז' הברית התפרקה".
הערוץ מציין בנוסף כי לא כל הרפובליקות לקחו חלק במשאל, וכי ניסוח השאלה היה שונה במקומות מסוימים. יתרה מכך, באותו היום התבקשו המצביעים להכריע גם בשאלת כינון תפקיד נשיא הרפובליקה הרוסית (RSFSR). לפי ШЕЛЕСТ, אחוז ההצבעה בסוגיה זו עמד על 75.09%, כאשר 71.3% הצביעו בעד המהלך – מה שהוביל בסופו של דבר לבחירתו של בוריס ילצין לתפקיד כשלושה חודשים לאחר מכן.
מנגד, הערוץ המזוהה עם הממשל הרוסי, Sputnik Ближнее зарубежье, מתייחס להצבעה ההיסטורית כ-"הבחירה שיכלה לשמר את ברית המועצות". הערוץ מדגיש כי הצבעה מרוכזת ורשמית אמנם לא נערכה בליטא, לטביה, אסטוניה, גאורגיה, מולדובה וארמניה, אך היא כן התקיימה באזורים מסוימים, וכן ביחידות צבאיות ובמפעלים באותן רפובליקות.
בנוסף, על פי ספוטניק, משאל העם אורגן גם בחבלים הבדלניים, שם נרשמו אחוזי תמיכה מוחצים בשימור ברית המועצות: הרפובליקה של אבחזיה: 99.06% "בעד" דרום אוסטיה: 97% "בעד" גגאוזיה: 98% "בעד" טרנסניסטריה: 98% "בעד"
The source messages focus entirely on the historical anniversary of the March 1991 Soviet referendum. The background context regarding the March 2026 military conflicts in Israel and Moscow was not relevant to this historical retrospective and was therefore omitted to avoid forced connections.