אזרחי קזחסטן אישרו ברוב של 87.15% חוקה חדשה במשאל עם, המשנה את מבנה השלטון ויוצרת תפקיד של סגן נשיא. בעוד שנשיא רוסיה פוטין בירך על התוצאות, ערוצים לאומניים רוסיים הביעו חשש מדחיקת מעמד השפה הרוסית במדינה.
על פי התוצאות המוקדמות שפרסם ערוץ החדשות הקזחי Tengrinews.kz, אזרחי קזחסטן אישרו את טיוטת החוקה החדשה ברוב של 87.15% (כ-7.95 מיליון מצביעים). שיעור ההצבעה עמד על 73.12%, המהווים למעלה מ-9.1 מיליון מתוך כ-12.5 מיליון בעלי זכות הבחירה. פחות מ-10% מהמצביעים התנגדו לתיקונים, כך עולה מהנתונים.
החוקה החדשה, שתיכנס לתוקף ב-1 ביולי, מביאה עמה שינויים משמעותיים במבנה השלטון. הערוץ הרוסי העצמאי Телеканал Дождь מדווח כי השינויים כוללים מעבר מפרלמנט דו-ביתי לחד-ביתי, ביטול האפשרות להתמודדות עצמאית בבחירות (הנציגים ייבחרו דרך רשימות מפלגתיות בלבד), והקמת מועצה מייעצת בעלת סמכויות חקיקה בשם "מועצת העם". בנוסף, יווצר תפקיד חדש של סגן נשיא שימונה על ידי הנשיא, אשר יקבל סמכויות למנות בכירים ללא אישור הפרלמנט. ערוץ החדשות הרוסי ЕЖ מציין כי מומחים מעריכים שמטרת הרפורמה היא לכוונן מחדש את מערכת השלטון לקראת הבחירות לנשיאות שייערכו ב-2029.
סוגיית מעמד השפה הרוסית בחוקה החדשה עוררה שיח בקרב פרשנים ברוסיה. הערוץ הלאומני הרוסי Правый курс, המבקר את המהלך, הדגיש כי המבוא לחוקה מציג רטוריקה מובהקת של בניית מדינת לאום, תוך אזכור "אדמה קזחית מקורית", וציין כי מעמד השפה הרוסית הונמך כך שתשמש במוסדות השלטון "לצד" הקזחית במקום "במעמד שווה" לה. מנגד, הערוץ הפרו-ממשלתי הרוסי Sputnik Ближнее зарубежье ציטט את שגריר קזחסטן ברוסיה, שהרגיע ואמר כי לשתי השפות נותר כוח משפטי שווה, דבר המעיד לדבריו על "שאיפה עקבית להגן על השפה הרוסית".
נשיא קזחסטן, קאסים-ג'ומארט טוקאייב, בירך על התוצאות. על פי הערוץ העצמאי Медуза — LIVE, טוקאייב הכריז כי האזרחים הפגינו "דוגמה מובהקת של אחדות, סולידריות, פטריוטיות ואחריות משותפת". ערוץ AZfront מוסיף כי ה-15 במרץ יוכרז כעת כיום החוקה השנתי במדינה. במקביל, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלח את ברכתו למקבילו. הערוץ הפרו-קרמליני Пул N3 מדווח כי פוטין הביע תקווה שהשינויים החוקתיים יתרמו לחיזוק השותפות האסטרטגית בין המדינות. ערוץ החדשות Раньше всех. Ну почти. ציין כי משלחת המשקיפים של ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) לא מצאה כל הפרות במהלך ההצבעה.
The background context regarding the Iran-Israel conflict and the massive drone attack on Moscow was entirely omitted from the digest as it bears no direct or indirect connection to the domestic constitutional referendum in Kazakhstan. Including it would force an artificial narrative.