על רקע קריסת רשת החשמל במדינה ומחסור חמור בדלק, המונים יצאו לרחובות קובה והציתו את משרדי המפלגה הקומוניסטית. במקביל, הנשיא דיאס-קאנל הודיע על פתיחת מגעים עם ממשל טראמפ ושחרור אסירים פוליטיים.
גל מחאות חסר תקדים פוקד את קובה, עם דיווחים על התנגשויות אלימות והצתת משרדי המפלגה הקומוניסטית על ידי מפגינים הזועמים על מחסור חמור במזון ודלק. לפי דיווח של הערוץ הפרו-אוקראיני NEXTA Live, בעיר מורון (Morón) שבמחוז סייגו דה אווילה, המפגינים הוציאו רהיטים ממטה המפלגה, העלו אותם באש ברחובות וקראו "הלאה הקומוניזם". ערוץ התקשורת RusNews מוסיף ומדווח כי המשטרה המקומית פתחה באש חיה לעבר ההמון.
הזעם הציבורי מתפרץ על רקע קריסת מערכת החשמל הלאומית. מאז ה-5 במרץ, בעקבות קריסת תחנת הכוח "אנטוניו גיטראס", למעלה מ-68% משטחי האי נותרו ללא חשמל, כשאזרחים סובלים מהפסקות חשמל של 20 עד 30 שעות ביממה, כך על פי דיווח של RusNews. משבר זה הוחרף משמעותית בעקבות הדחתו של נשיא ונצואלה, ניקולאס מאדורו, בינואר 2026, מהלך שקטע את אספקת הנפט המסובסד שהיווה כשני שלישים מייבוא האנרגיה של קובה. בנוסף, הערוץ הפרו-אוקראיני КЛОЧОК מדווח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בינואר על מצב חירום לאומי, חסם כליל את אספקת הנפט מוונצואלה לאי והגביר את הלחץ הצבאי בים הקריבי.
בתגובה למשבר המחריף, הממשל בהוואנה מבצע תפנית מדינית דרמטית. נשיא קובה, מיגל דיאס-קאנל, אישר פומבית לראשונה כי מדינתו פתחה במשא ומתן עם ממשל טראמפ בניסיון להקל את הסנקציות ולפתור את הקיפאון. על פי הערוץ הפרו-רוסי Дмитрий Никотин, צוות המשא ומתן הקובני כולל גם את הנשיא לשעבר, ראול קסטרו. דיאס-קאנל ציין בנאומו לאומה כי "הצד הקובני הביע נכונות לעבוד על בסיס שוויון וכבוד למערכות הפוליטיות ולריבונות של שתי המדינות". כצעד בונה אמון, ערוץ ZERGULIO המזוהה עם הקרמלין מציין (בציטוט רשת BBC) כי הממשלה החלה לשחרר אסירים פוליטיים, מהלך שמגובה בנתון של 51 משוחררים המדווח ב-RusNews.
הסיקור התקשורתי של האירועים מפוצל בבירור בין הצירים הגיאופוליטיים השונים. ערוצים המזוהים כאנטי-רוסיים ופרו-אוקראיניים, כדוגמת Реальна Війна, ממסגרים את האירועים כהתקוממות עממית, ומדווחים כי הממשלה "איבדה את השליטה על הרחובות" מול המון שמרגיש ש"אין לו מה להפסיד". מנגד, בערוצים הפרו-רוסיים הנימה שונה לחלוטין: ערוץ КБ המקורב למוסקבה מאשים את ארה"ב ביצירת המשבר בכוונה תחילה ומתאר את המהומות כ"סכמה כבר-מוכרת של הפיכות שלטוניות", בעוד ערוץ Прямой Эфир מדגיש את הלחץ האמריקאי והסנקציות כאשמים הבלעדיים בקריסה האנרגטית של קובה.
Sources reflect a strong geopolitical divide. Pro-Russian channels emphasize US sanctions and the blockade as the primary drivers of the crisis, framing the protests as a US-orchestrated coup. In contrast, pro-Ukrainian channels focus on the failure of the communist regime and celebrate the popular uprising. The ousting of Venezuela's Maduro in early 2026 is cited as a critical catalyst for Cuba's energy collapse, linking this event to the broader regional shifts.