האסיר הפוליטי הרוסי אלכסיי מוסקליוב ובתו מצאו מקלט בצרפת

לאחר שנת הקפאה מול ממשלת גרמניה ולחץ מחודש מצד רשויות החוק ברוסיה, אלכסיי מוסקליוב ובתו מאשה הגיעו לפריז עם ויזות הומניטריות בסיוע ארגון זכויות אדם.

340,384 צפיות

אלכסיי מוסקליוב ובתו מאשה מצאו מקלט בצרפת

אמש (11 במרץ 2026), נחתו בפריז אלכסיי מוסקליוב ובתו מאשה לאחר שזכו לקבל ויזות הומניטריות מממשלת צרפת. על פי הדיווח של ערוץ האופוזיציה הרוסי הגולה Meduza — LIVE, השניים נכנסו למדינה באמצעות מסמך מעבר מיוחד (laissez-passer) שאושר יום קודם לכן ומאפשר להם להיכנס לצרפת ללא דרכון בינלאומי. ארגון זכויות האדם inTransit סייע למשפחה בהסדרת מעמדם.

רקע של רדיפה פוליטית משפחת מוסקליוב זכתה לפרסום עולמי והפכה לסמל לרדיפה הפוליטית ברוסיה לאחר שמאשה ציירה ציור אנטי-מלחמתי בשיעור אמנות בבית הספר. בעקבות זאת, במרץ 2023, נידון אלכסיי לשנתיים מאסר במושבת עונשין בגין "הכפשת צבא רוסיה" על פוסטים שפרסם ברשתות החברתיות, והבת הועברה לבית יתומים ולחזקת אימה. אלכסיי שוחרר מהכלא באוקטובר 2024, אך על פי הדיווח בערוץ התחקירים האופוזיציוני The Insider, הרדיפה נמשכה. בדצמבר 2025, רשויות הרווחה חידשו את הלחץ על קרוביהם ברוסיה וחיפשו אחר מאשה, תוך איום גובר בפתיחת תיק פלילי גם נגדה. המסע הקשה לאירופה זמן קצר לאחר שחרורו מהכלא ב-2024, החלו שוטרים להגיע לביתו של אלכסיי. מכיוון שלא היה ברשותו דרכון בינלאומי, הוא ומאשה נמלטו לארמניה, אליה אזרחים רוסים רשאים להיכנס עם תעודת זהות פנימית. ערוץ החדשות העצמאי Телеканал Дождь מדווח כי המשפחה המתינה למעלה משנה לוויזה הומניטרית מגרמניה, אך תהליך זה נעצר למעשה באוגוסט 2025 כאשר גרמניה הקפיאה את הנפקת המסמכים.

לאחר הייאוש מהרשויות הגרמניות, בדצמבר 2025 הגישה המשפחה בקשה לוויזות צרפתיות, ואלו אושרו בפברואר 2026. רשתות השידור Настоящее Время ו-Радио Свобода / Radio Svoboda (ru) מצטטות את ארגון inTransit המציין כי נכון להיום, צרפת נותרת כמעט המדינה היחידה באיחוד האירופי שממשיכה לקלוט מהגרים פוליטיים מרוסיה שאין ברשותם דרכון בינלאומי.

7 / 7 הודעות 340,384 / 340,384 צפיות 2 אירועים 7 ערוצים
צפייה בכל 7 הודעות ←

Notes

All provided sources belong to the Russian independent and opposition media landscape in exile, sharing a strong anti-Putin and anti-war editorial stance. This shared bias was explicitly labeled in the text to contextualize the information for the reader. The background context regarding global conflicts (e.g., Iran, US, Ukraine draft) was reviewed but not integrated, as it did not have a direct, meaningful connection to this specific diplomatic and human rights story.