מועצת הביטחון של האו"ם אישרה הצעת החלטה ביוזמת בחריין המגנה בחריפות את תקיפות איראן במדינות ערב, בעוד שהצעה רוסית חלופית נדחתה. מוסקבה מתחה ביקורת חריפה על המהלך וטענה כי הוא מתעלם מתקיפות ארה"ב וישראל באזור.
מועצת הביטחון של האו"ם אישרה ב-11 במרץ 2026 הצעת החלטה שיזמה בחריין, המגנה בחריפות את "התקיפות הבוטות" של איראן על שטחן של בחריין, כווית, עומאן, קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות וירדן. על פי דיווח בערוץ החדשות הרוסי העצמאי Медуза — LIVE, ההחלטה התקבלה בתמיכת 13 מדינות, ללא מתנגדים, בעוד שרוסיה וסין נמנעו. ההחלטה דורשת מטהרן לעצור לאלתר את התקיפות על שכנותיה ולהפסיק את התמיכה בארגוני הפרוקסי באזור, כך על פי ערוץ האופוזיציה האיראני Свободный Иран.
ההחלטה מתקבלת על רקע מתיחות אזורית גוברת, שבה משמרות המהפכה האיראניים איימו לאחרונה לחסום את מצר הורמוז בפני מדינות שלא יגרשו את שגרירי ארה"ב וישראל, ובזמן שארה"ב מתגברת את כוחותיה ומעבירה סוללות פטריוט למזרח התיכון.
במקביל לאישור ההצעה של בחריין, המועצה דחתה הצעת החלטה נגדית שהגישה רוסיה. על פי הדיווח בערוץ Новости Ирана, ההצעה הרוסית קראה להפסקת אש ולחזרה למשא ומתן, וזכתה לתמיכתן של רוסיה, סין, פקיסטן וסומליה בלבד. ארה"ב ולטביה הצביעו נגד, ותשע מדינות נוספות נמנעו מהצבעה.
ערוצים רוסיים רשמיים ופרו-ממשלתיים מתחו ביקורת נוקבת על החלטת המועצה, והדגישו כי המסמך שאושר מתעלם לחלוטין מפעולותיהן של ארה"ב וישראל. בערוץ הרשמי של משרד החוץ הרוסי, МИД России 🇷🇺, פורסם נאומו של שגריר רוסיה באו"ם, וסילי נבנזיה, שכינה את ההחלטה "משוחדת וחד-צדדית", והוסיף כי לא ניתן לדון בתקיפות איראן במנותק מ"התוקפנות של ארה"ב וישראל" כלפיה. ערוצים בעלי קו לאומני ואנטי-מערבי, כדוגמת ZERGULIO🇷🇺, תקפו בחריפות את נציגי ישראל והאיחוד האירופי וכינו את התנהלות האו"ם "צביעות ותיאטרון אבסורד".
למרות הביקורת ממוסקבה, במזרח התיכון נרשמה תמיכה מפתיעה במהלך. ערוץ החדשות AZfront ציטט הודעה רשמית לפיה משרד החוץ הסורי בירך על החלטת מועצת הביטחון, וקרא להפסקת כל פעולות ההסלמה ולקידום דיאלוג כדי לשמור על היציבות הביטחונית באזור.
The primary narrative in the provided sources is driven by Russian state-aligned media expressing frustration over the UNSC rejecting their resolution while passing a Bahrain-initiated resolution against Iran. Independent sources (Meduza, Free Iran) provided the factual baseline of the votes. Notably, the Syrian Foreign Ministry's support for the resolution condemning Iran (its close ally) is an interesting diplomatic nuance highlighted by AZfront. The background context regarding Iran's threats to the Strait of Hormuz was seamlessly woven in to provide rationale for the heightened regional tensions addressed by the UN.