שירותי האונליין של שניים מהבנקים הגדולים באיראן קרסו. בעוד התקשורת הממסדית מדווחת על תקלות טכניות נקודתיות, הבנק המרכזי מיהר להכחיש שמועות על הגבלות פיננסיות והאשים גורמים עוינים בפריצה לאתרי חדשות כחלק מ'מלחמה תקשורתית'.
החל משעות הבוקר המוקדמות של יום שלישי, 10 במרץ 2026, נרשמו שיבושים נרחבים בשירותי האונליין של שניים מהבנקים הממשלתיים הגדולים באיראן - בנק "מלי" (Bank Melli) ובנק "ספה" (Bank Sepah). ערוץ הטכנולוגיה ترفند آموزش تکنولوژی و فناوری דיווח כי המערכות של שני הבנקים קרסו עוד מהלילה הקודם, והתלונן כי השירותים הדיגיטליים של בנקים אלו "טובים רק לבית הקברות". במקביל, הערוץ آخرین اخبار فناوری, שדיווח גם הוא על התקלות, בחר לצרף לעדכוניו תגיות במילה "#מלחמה" לצד "#בנק".
תגובת הממסד: "תקלות חומרה בלבד" כלי התקשורת המזוהים עם המשטר מיהרו למזער את היקף התקרית. סוכנות הידיעות הממשלתית "פארס", כפי שצוטטה בערוץ התומך בנשיא حامیان پزشکیان, טענה כי מקור התקלה בבנק "מלי" הוא ב"שינויי חומרה במתגי הסניפים". בדומה לכך, בערוץ خراسان آنلاین נטען כי השיבושים הוגבלו לאפליקציית הבנקאות הסלולרית "BAM" בלבד, וכי שירותי הכספומטים, כרטיסי האשראי ומסופי התשלום המשיכו לפעול כסדרם. הבנק המרכזי: "מכתב מזויף ופריצת סייבר לאתרי חדשות" במקביל לתקלות הטכניות, הופץ ברשתות החברתיות מכתב שיוחס לנגיד הבנק המרכזי של איראן, המעיד לכאורה על הטלת הגבלות שירות מכוונות מצד הרשויות. ערוץ החדשות הפופולרי اخبارفوری خبرفوری جنگ امریکا فوری פרסם הכחשה חריפה מטעם הבנק המרכזי (דרך סוכנות IBENA), שקבע כי המכתב "מזויף לחלוטין וחסר תוקף". על פי הודעת הבנק, המידע הכוזב נשתל בעקבות פריצה וגישה בלתי מורשית לאחד מאתרי החדשות. הבנק קרא לאזרחים שלא להפיץ שמועות אשר נועדו ליצור "מלחמה תקשורתית ומתיחות בשוק". האשמות אלו על לוחמה פסיכולוגית מגיעות בד בבד עם העימות הצבאי הישיר והסנקציות הכלכליות סביב חילופי השלטון האחרונים בטהרן. פער בין הדיווחים הרשמיים לעדויות בשטח למרות הניסיונות להרגיע את הציבור, עדויות ברשת מצביעות על משבר רחב הרבה יותר. רשת התקשורת הגרמנית בפרסית, DW Persian دویچهوله فارسی (המסקרת את האירועים מזווית עצמאית), ציינה כי בעוד סוכנות הידיעות "תסנים" - המזוהה עם משמרות המהפכה - התעקשה שפעילות האשראי תקינה, גולשים רבים ברשתות החברתיות דיווחו מציאות אחרת לגמרי. לדבריהם, "מערכות האונליין של שני הבנקים יצאו לחלוטין מכלל שימוש, ובחלק מהמקרים אפילו סניפים שהיו פתוחים לא היו מסוגלים להעניק שירות פיזי ללקוחות".The source messages describe significant outages at Bank Melli and Bank Sepah. There is a clear divergence between state-aligned channels minimizing the disruption as a simple hardware update affecting only mobile apps, and independent reports citing full closures even at physical branches. The official denial of 'media war' operations and the use of hashtags like #War closely align with the intense geopolitical backdrop detailed in the provided context, suggesting the banking disruption caused heightened societal anxiety amidst the broader military escalation.